רכבת אווירית מעל ברלין, או כך הם אומרים

לראשונה נחשפתי לשירותי בית דפוס כאשר הייתי בתיכון. לא התעניינתי יותר מדי בעניינים שכאלו. עד כמה שידעתי הדפסת ספרים נעשית במרתף חדר המורים ויש מכונת צילום על מנת לבצע צילום חוברות לפני המבחנים. כן, שאלתי את אבי אומר יום אחד מהיכן מגיעות הזמנות לאירועים, וכמו כן הזמנות לחתונה כפי שאנו מקבלים מדי פעם בפעם, אך הוא לא הבין את שאלתי וענה לי שמהדואר. כך או כך, משועמם, באחד משיעורי ההיסטוריה שירבבתי ציור על דף – מטוסים חגים מעל עיר. המורה עבר לידי בלי ששמתי לב, הציץ בציור ולהפתעתי הרבה ספק כפיו ואמר "הרי לכם שימוש נפלא בחומר הלימודים! עמיתכם ללימודים צייר את הרכבת האווירית מעל ברלין!". הנהנתי בראשי וחייכתי, אף על פי שלא ידעתי איפה ברלין, ולמה שיהיו מעליה מטוסים. כך או כך, המורה התלהב וביקש את הדף. הבאתי לו אותו, ולמחרת הוא חזר עם הדפסה על קנבס של הציור, ותלה אותו בכתה.

צילום חוברות – צ'ה ואני

הפעם השניה בה נחשפתי לשירותי בית דפוס הייתה כשנה מאוחר יותר. אני וחברי לכיתה לא נהננו מעיתון בית הספר, עליו השתלטו קומץ תלמידים אשר פרגנו להנהלת בית הספר יתר על המידה. החלטנו על הקמת עיתון מחתרת בו נכתוב אנו את הגיגינו וביקורתנו על בית הספר. כעבור שבועיים נכתב הגליון הראשון של עיתון המחתרת, אולם לא ידענו כיצד לשכפל אותו בכמות מספק למספר מאות תלמידים. בשלב מסויים נזכרתי במורה אשר ביצע הדפסה על קנבס של הציור שלי, והבנתי שבית דפוס הוא הפתרון. עיינתי במקומון ומצאתי מודעה המפרסמת הדפסת ספרים באחד מבתי הדפוס באיזור. יום וחצי לאחר מכן מבצע צילום חוברות הסתיים, וברחבי בית הספר הופצו מאות עותקים של עיתון המחתרת שלנו. כנראה שעותק מהגליון הגיע למישהו מתעשיית העיתונות שכן המועד לא איחר, ואני וחבריי קיבלנו הזמנות לארועים אשר התמקדו בפרסום ואמנות עצמאית.

אנחנו כמופת לעצמאיים

בחודשים הקרובים הוצאנו עוד גיליונות. תחום ההפצה כבר חרג מגבולות בית הספר שלנו, והגיע לכל בתי הספר באזור. בהתאמה, קיבלנו עוד הזמנות לארועים בתחום הפרסום והאמנות העצמאית. כעת כבר הפכנו לאורחי כבוד ברבים מאותם אירועים, רבים מהם מעבר לים. לעיתים היינו מגיעים לאולם ורואים בכניסה תמונות קנבס קנבס ובהן שמותינו מתנוססים. רבים ראו בנו דוגמא ומופת ללקיחת יוזמה ואחריות אמנותית. צילום חוברות כבר הפך להיות עסק של מה בכך, מאחר ומדי שבוע היינו בבית הדפוס, ואפילו דיברנו על הדפסת ספרים בהם נאגד את הכתבות המוצלחות של עיתון המחתרת שלנו.

להתראות העורכים, שלום טוראים

קצת לפני גיוסינו החלטנו לקבל את הרעיון של הדפסת ספרים, אולם לא כקובץ כתבות מוצלחות כפי שדובר מלכתחילה, אלא בתור גיליון סיום חגיגי ביותר שלנו בתור עורכי עיתון המחתרת. את הלפיד העברנו למספר תלמידים יצירתיים בשנים שמתחתינו – נניח כעת לאחרים את המלאכה של צילום חוברות. בסוף השנה, לשם שינוי, אנו היינו אלו שהדפיסו הזמנות לאירועים – הראשון למסיבת סוף תקופתינו כעורכים, השני למסיבת הגיוס שלנו. כאשר הגענו למסיבה השניה, ראינו להפתעתנו הדפסה על קנבס בכניסה למועדון בו נערכה המסיבה – "גיוס נעים! לסמל תהיו הטוראים, אך עבורינו תמיד תהיו העורכים..!."

הפקת אירועים- איריס זוהר